שלום יקרות ויקרים, גחליליות וגחלילים.. מה שלומכם/ן? מקווה שחמים, נעים ומתפתח..
עבר קצת זמן מאז שכתבתי, חלקכם שיתפתם כאן אחרי הסדנה הקודמת ואני רוצה לאפשר לזה המשך. די ברור לי שגם מי שלא שיתף לרוב קרא והדהד את הדברים בתוכו.
מכירה מעצמי את קיומו של קצב אישי באפשרות והצורך לחלוק.. לכתוב..
מה שהרגיש לי בעבר כמו – לחשוף, דבר שלא היה לי קל, עד כדי מפחיד ממש, אבל מאד מגדל.
עם הזמן – היום – השיתוף מרגיש פחות כמו חשיפה (של משהו עדין, רגיש ופגיע שמקומו בדרך כלל במרחב האישי הפנימי) ויותר כמו להתגלות, ולהיות- לחיות- גלויה.
וזה אחד הדברים החדשים עבורי, שבשיתוף הקודם כתבתי במילים "הבחוץ הוא הבפנים".
ההתרחשויות של השבועות האחרונים הביאו אותי לשים לב לרצף שבין החדש שנכנס לחיי לבין האפשרות וההסכמה להיות עם זה. לתת לזה מקום. לבחור בזה.
אם נכנסה אל חייך איכות חדשה בהתנהלות שלך, או הזדמנות חדשה בחיים, או קשר חדש, או אולי צורת תקשורת או אפשרות פנימית שהתחברת אליה.. (אצלי קרה הכל) טבעם של דברים הוא שהחדש הזה אינו מחליף, אינו תופס באופן מיידי וטוטאלי את מקומו של ה"ישן", הרגיל, המוכר, ששרת אותנו נאמנה כל כך הרבה זמן...
אז אני מזמינה אותך לשים לב – בכל רגע ישנה אפשרות לזהות מאיזה מקום אנחנו מתנהלים, חשים, רואים את עצמנו, מתקשרים... ולבחור מחדש, בחדש, אם הוא טוב לך. בהתמקדות אנחנו פועלים מתוך קבלה מלאה, רדיקלית, של כל מה שאנחנו מזהים. כך שגם אם זיהית דפוס, נטייה פנימית או דרך התנהלות שאינה מגדלת ומדויקת עבורך, הרי שזיהוי וקבלה שלה יאפשרו מעבר הכי רך ומהיר לאפשרות החדשה שהגוף-נפש כבר מכיר.
כל רגע כזה של בחירה ומודעות הוא מגדל ומחזק, (גם רכות היא חוזק נפלא..) והופך את הבחירה הבאה לקרובה ופשוטה יותר וגם, באמת, משמחת:))
אני, ובטח לא רק אני, אשמח לשמוע ולקרוא עוד על איך זה אצלך, הרי
באופן מפתיע - או כבר לא - אנחנו צומחים ומהדהדים אלו את אלו והשיתוף שלנו משמעותי גם לאחר.
ולמי שהתעניינו – הסדנה הבאה תתקיים ב18/1/14, פרטים בקרוב.
ימים חמים ונעימים וחיבוקים,
איריס